פסק-דין בתיק ת"צ 56378-04-13

מבוא:

הונחה בפניי הודעת חדילה, מכח סעיף 9(ב) לחוק תובענות ייצוגית, תשס"ו - 2006 (להלן: " החוק"), ובקשה שלא לפסוק גמול למבקש ושכר טרחת בא כוחו, מטעם המשיבה. מנגד בקשה לפסיקת גמול ושכר טרחה, מטעם המבקש.

ביום 30.4.13 הגיש התובע תובענה ייצוגית וכן בקשה לאישורה כתובענה כייצוגית כנגד המשיבה, בגין השבת חיובי יתר של ריבית אשר נגבתה בשל פיגורים בתשלומי הארנונה בעקבות עריכת חישוב הריבית בשיטת "ריבית דריבית", בניגוד לדין (להלן: " בקשת האישור").

ביום 14.8.13, הגישה המשיבה הודעת חדילה לפי סעיף 9(ב) לחוק (להלן: " הודעת החדילה"), לפיה הודיעה על הפסקת חיוב הנישומים - תושבי המועצה המקומית עיילבון, המחוייבים בתשלומי ארנונה - בריבית פיגורים על חובות תשלומי ארנונה, בשיטת "ריבית דריבית". כן הודיעה המשיבה כי החישוב יערך לפי ריבית שנתית בשיעור 9% (צורפה הנחיית המשיבה). המשיבה ציינה בהודעת החדילה כי החל מיום 1.1.13, תשונה שיטת החישוב ותחושב כריבית רגילה (צורף אישור לשינוי שיטת החישוב). הודעת החדילה נתמכה בתצהירו של גזבר המועצה.

ביום 27/8/13, הגיש המבקש תגובתו, לפיה הודעת החדילה בדין היא, אך יחד עם זאת יש לפסוק גמול הולם ושכר טרחה הולם לאור ההשלכה העתידית, שהושגה כתוצאה מהגשת הבקשה. 

טענות הצדדים בתמצית:

א.         לטענת התובע, המשיבה חדלה מגביית היתר בעקבות הגשת התובענה ובקשת האישור. בכך הביאה בקשת האישור לחיסכון משמעותי לתושבי המשיבה. לעניין זה הפנה ל- תמ (חי') 28342-03-13 עיד מוחמד סמרי נ' מועצה אזורית זבולון(ניתן ביום 30/6/13, כב' השופט גריל) (להלן: "פרשת סמרי").

על אף שלא צורפה לתביעתו חוות דעת מומחה, החישובים כפי שצויינו בתובענה ובבקשה לאישורה, נערכו ע"י מר מחמוד מג'דוב, מומחה לראיית חשבון. חוות הדעת צורפה לתגובת התובע. עוד נטען כי, על פי הדוחות הכספיים של המשיבה לשנת 2011, אשר צורפו לתגובה, הסכום שנתבע הוא פחות באופן משמעותי מהסכום האמיתי שיש לתבוע, וכי לסכום התובענה הנתבע היה צריך להוסיף 33,000 ש"ח לפחות.

התובע טען כי נסיבותיו של תצ (נצ') 45963-02-13 סלאמה חסן נ' מועצה מקומית משהד (לא פורסם, 13.6.13) (להלן: "פרשת משהד") אינן דומות לנסיבות המקרה הנדון, ואף הוגש עליו ערעור. לכך הוסיף, כי מהסתמכו על פרשת סמרי, עולה שאין חובה אבסולוטית לפנות בפנייה מוקדמת, טרם הגשת תובענה ייצוגית.

עוד טען ב"כ המבקש כי ביום 25/4/13, ביקר במשרדי המשיבה נציג מטעמו ודרש לקבלת העתק כרטסת חשבונות של המשיבה. לאחר שנציגי המשיבה התנו קבלת המבוקש בשיחה עם ב"כ המבקש בעצמו וקבלת ייפוי כוח מטעמו, נאמר לנציג המשיבה על ידי ב"כ המבקש כי המבוקש דרוש לצורך בדיקת שיטת הגבייה שבפגור, שכן ככל הנראה החברה לאוטומציה גובה בשיטה המנוגדת לדין. ב"כ המבקש הודיע לנציגי המשיבה כי עליהם להביע עמדה תוך יומיים. משלא הייתה כל פנייה מצד המשיבה לביצוע בדיקה, הוגשה התובענה והבקשה לאישורה כבר ביום 30/4/13. המבקש תמך טיעוניו בתצהיר השליח שהופיע מטעמו במשרדי המשיבה ובמכתב הדרישה ששיגר למשרדי המשיבה לשם קבלת העתק מצב החשבון של התובע.   

לכן מבקש התובע לפסוק גמול הולם לתובע ושכר טרחה לבא כוחו, שלא יפחת מסך 40,000 ש"ח. כן מבקש לפסוק סך של 3,500 ש"ח עבור הכנת חוו"ד חשבונאית.

ב.         לטענת המשיבה, סכום התביעה כפי שחושב שגוי מיסודו. לא צורפה לתובענה חוות דעת כדין אשר יהא בה כדי לבסס את הסכום המופרז הנתבע, - 300,000 ש"ח. המבקש הגדיל את סכום התובענה בחוסר תום לב ותוך שימוש לרעה בהליכי המשפט, בכדי לבסס דרישתו לגמול ושכ"ט גבוהים.

עוד נטען כי התובע לא הקדים להגשת תביעתו פניה למשיבה, אשר הייתה מביאה לחדילת המשיבה משיטת הגבייה ומייתרת תביעתו באופן ברור. בכך פעל בחוסר תום לב וחוסר ניקיון כפיים. המשיבה הפנתה בעניין זה לפרשת משהד.

המשיבה הוסיפה וטענה בתגובתה אשר הוגשה ביום 15/9/13, כי התובע הפר את הוראות החוק והתקנות כאשר עשה דין לעצמו והגיש במועד מאוחר, לאחר הגשת הבקשה והתביעה, חוות דעת ותצהיר ללא קבלת רשות בית המשפט. לסתירת טענת התובע בעניין קיומה של פנייה מוקדמת, צורף תצהיר של מר איאד עיד, פקיד במחלקת הגביה מטעם המשיבה.

דיון והכרעה:

המסגרת הנורמטיבית פורטה על ידי בהרחבה בפרשת משהד. בקצרה אזכיר כי סעיף 9(ג) מפנה בעניין פסיקת גמול ושכר טרחה לשיקולים הקבועים בסעיפים 22(ב) ו-23 לחוק, לצורך הכרעה בעניין זה.

בחינת הקריטריונים הקבועים בסעיפים 22 ו- 23 לחוק, מלמדת, כי קיימת זהות בין השיקולים שישקלו לעניין פסיקת גמול לתובע המייצג, לבין אלה שישקלו לעניין פסיקת שכר הטרחה לב"כ המייצג. עם זאת, לעניין פסיקת שכר טרחת ב"כ התובע המייצג הוספו שני מדדים נוספים: האופן בו ניהל ב"כ המייצג את ההליך, והפער שבין הסעדים הנתבעים בבקשה לאישור לבין הסעדים שפסק בית המשפט בתובענה הייצוגית.

אין מדובר ברשימה סגורה וממצה של שיקולים, אלא בשיקולים שעל בית המשפט להתחשב בהם בקביעת שיעור הגמול לתובע המייצג ושכר הטרחה לבא כוחו, "בין השאר", כלשון החוק (ראה ע"א 9343326 אליעזר לויט, עו"ד נ' קו אופ צפון, אגודה שיתופית לשירותים בע"מ, (1.6.07)).

בית משפט העליון בהחלטתו בע"א 2046/10, עזבון המנוח משה שמש נ' דן רייכרט, (23.5.12), התווה קווים מנחים באשר לאופן פסיקת שכ"ט לבא כוח תובע מייצג וגמול לתובע. כב' הנשיא גרוניס, סקר את הסוגים העיקריים של שיקולים אותם מביאים בתי המשפט במסגרת שיקוליהם, אולם קבע כי אין מדובר ברשימה סגורה. בין יתר השיקולים מנה את השיקולים הבאים: